הרכב של שבעה שופטים בבית המשפט העליון צפוי לדון מחר (חמישי) בעתירות שדורשות לחייב את הממשלה להקיםועדת חקירה ממלכתית.הדיון יתקיים לאחר שבנובמבר האחרון,הוציא בג״ץ צו על תנאי המורה לממשלה לנמקמדוע לא תפעל להקמת ועדת חקירה לפי סעיף 1 לחוק ועדות חקירה, שתבחן "באופן עצמאי, מקצועי ובלתי תלוי את מכלול האירועים הקשורים למתקפת 7 באוקטובר".
הממשלה, המיוצגת בנפרד מהיועצת המשפטית לממשלה על ידי עורך דין פרטי, עו"ד מיכאל ראביליו, טוענת כי סמכות הקמת ועדת חקירה ממלכתית נתונה באופן בלעדי לה לפי חוק ועדות חקירה, ולכן דין העתירות להידחות. "הפיכת הצו למוחלט תפרק את עקרון הפרדת הרשויות", כתבה הממשלה, והוסיפה כי "לאקט קיצוני שכזה של הקמת ועדת חקירה ממלכתית בהחלטה שיפוטית - אין תקדים".
עופר וינטר: "לקואליציה, לאופוזיציה ולשופטים יש אינטרס שלא להקים ועדת חקירה" // ללא קרדיט
לאורך ההליך הגישה הממשלה מעת לעת הודעות עדכון לבית המשפט, שבהן נמסר כי היא קיימה דיונים בנושא במליאתה, אך הגיעה בכל פעם למסקנה כי "טרם בשלה העת" בשל עצימות הלחימה. הטיעון המרכזי היה כי הקמת ועדת חקירה בזמן לחימה פעילה תאלץ את הגורמים המנהלים את המלחמה להתעסק בהתייעצויות עם עורכי דין במקום בניהול המלחמה.
בחודש מאי 2025 שינתה הממשלה מעט את גישתה, והודיעה כי תפעל "במשותף עם הכנסת לגיבוש הצעת חוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית מיוחדת", שהרכב חבריה "ישקף דעות שונות בציבור ובכך תזכה הוועדה לאמון ציבורי רחב." לפי הצעת החוק של ח"כ אריאל קלנר מהליכוד, המכונה "ועדת חקירה ממלכתית-לאומית", הוועדה תמונה על ידי הקואליציה והאופוזיציה.
תחילה צפוי להיות ניסיון למנות את חבריה ברוב של 80 חברי כנסת. אם לא יהיו הסכמות - הקואליציה תבחר שלושה נציגים והאופוזיציה שלושה. אם האופוזיציה תסרב ליטול חלק במהלך, כפי שמסתמן, יו"ר הכנסת אוחנה הוא שימנה את הנציגים ואזי כל חברי הוועדה ימונו למעשה על ידי הקואליציה.
אולם, נראה כי הממשלה אינה ממהרת לקדם את ההצעה. הצעת החוק של קלנר מונחת בפני ועדת החוקה בהכנה לקריאה ראשונה שלב ראשוני של הליך החקיקה. זאת, בניגוד להצעות חוק אחרות שהממשלה בחרה ויודעת לקדם במהירות. גורמים בקואליציה אמרו ל"היום" כי הם בספק שההצעה תקודם, וכי המטרה היא למשוך זמן ולהחליט כיצד ואיך לחקור רק בתום הלחימה.
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, הגישה תשובה מפורטת לבית המשפט שבה היא מציגת עמדה הנוגדת בתכלית את עמדת הממשלה. "הממשלה פוגעת פגיעה קשה באפשרות להגיע לחקר האמת בכך שהיא לא מקימה ועדת חקירה ממלכתית ומעכבת את תחילת החקירה המקצועית והעצמאית", כתבה.
לדבריה, ועדת חקירה ממלכתית היא "באופן מובהק, הכלי המשפטי המתאים והייעודי" - בשל עצמאותה המלאה, ניתוקה מהדרג הפוליטי, סמכויותיה הרחבות ופומביות דיוניה. המנגנון שנקבע בחוק, שלפיו חברי הוועדה ממונים על ידי נשיא בית המשפט העליון ולא על ידי הממשלה, נועד להבטיח שהחקירה תתבצע "ללא מורא, ללא משוא פנים וללא תלות בגורמים הנחקרים".
"מאפייניה הייחודיים של ועדת חקירה ממלכתית, כפי שעוצבו בחוק, מאפשרים קיומה של חקירה מקצועית, אפקטיבית ובלתי תלויה. קשה להעלות על הדעת נסיבות חריגות וקיצוניות יותר מאירועי 7 באוקטובר והמלחמה, המצדיקות - ואף מחייבות קיומה של ועדת חקירה בעלת מאפיינים אלה, שתוכל להגיע לחקר האמת ולהפקת לקחי אמת, ובמידת הצורך גם להטיל אחריות אישית לכשלים", כתבה היועמ"שית.
Source: היום Rss Feed
