יש אטרקציות שמצליחות לגרום לכם להרגיש שהזמן עצר מלכת. זה בדיוק מה שקורה עכשיו בוורסאי. בתוך הארמון האייקוני, שמושך אליו מיליוני מבקרים מדי שנה, נפתח מחדש חדר השינה המלכותי שבדירותיו הפרטיות של המלך - לאחר שיקום ממושך שהחזיר אותו למראה המדויק שלו ב-6 באוקטובר 1789 - היום בו הסתיים "מצעד הנשים לוורסאי" כשהמון נשים מחו על מחירי הלחם והרעב, פרצו אל הארמון - ובסופו של דבר אילצו את המלך לואי ה-16, מארי אנטואנט ומשפחת המלוכה לעזוב את ורסאי ולעבור לפריז.
לא מדובר בעוד חדר מפואר בארמון, אלא בחלל ששוחזר לרגע אחד טעון במיוחד - היום שבו משפחת המלוכה הצרפתית עזבה את ורסאי בפעם האחרונה.
לואי ה-16, מארי אנטואנט ובני משפחת המלוכה מתכנסים סביב לואי ז'וזף "הדופין" (Dauphin) - יורש העצר של כס המלוכה(ציור מאת אמן לא ידוע, לציון לידתו של הדופין, בסביבות 1781-82)
A post shared by Shiny History Gems (@shinyhistorygems)
ארמון ורסאי, הממוקם סמוך לפריז, כולל כ-2,300 חדרים, ורבים מהם נמצאים לאורך השנים בתהליכי שיקום, שימור ושחזור. אבל במקרה של חדר השינה הזה, המטרה הייתה שאפתנית במיוחד: להחזיר אותו לא רק ל"רוח התקופה", אלא למצב המדויק שבו עמד ביום דרמטי במיוחד בהיסטוריה הצרפתית.
ב-6 באוקטובר 1789 הפך ורסאי מסמל של עוצמה מלכותית לזירת פרידה היסטורית. יום קודם לכן יצא מפריז מצעד הנשים המפורסם, על רקע מחסור חמור בלחם ויוקר מחיה, ובסיומו פרצו המהומות גם אל תוך הארמון. למחרת נאלצו לואי ה-16, מארי אנטואנט ובני המשפחה המלכותית לעזוב את ורסאי ולעבור לפריז - מהלך שסימן לא רק שינוי מקום, אלא את תחילת סופה הממשי של המלוכה כפי שהכירה צרפת.
כשמבינים את הרקע הזה, החדר כבר לא נראה רק כמו תפאורה מוזהבת - אלא כמו עד אילם לרגע שבו עולם שלם החל לקרוס
A post shared by Château de Versailles (@chateauversailles)
את החדר הזה בנה לואי ה-15 בשנת 1728 כחלק מהדירות הפרטיות שלו - אזור שהיה אמור להיות שקט, אישי ומעט מנותק מהטקסיות הגדולה שאפיינה את אולמות הייצוג של ורסאי. לצד חדרי אוכל, חללים פרטיים ואפילו אזורי עבודה ומחקר, נוצר כאן מרחב מלכותי מסוג אחר - פחות פומבי, יותר אנושי.
מי שתכננו את החלל היו ז'אק החמישי גבריאל ובנו אנז'-ז'אק גבריאל, שניים מהאדריכלים הבולטים של בית המלוכה הצרפתי. האמן והמעצב ז'אק ורברקט הוסיף את שכבת הקסם הדקורטיבית - עיטורים רוקוקואיים עדינים, גילופים עשירים ושפה עיצובית שמצליחה להיות גם עמוסה וגם אלגנטית להפליא.
Source: היום Rss Feed
