הטילים האיראניים שהסבו השבוע נזק רב העלו שוב את השאלה עד כמה אנחנו מוגנים במרחבים שיועדו לכך. כבר בתחילת השנה הזהיר מבקר המדינה מפני עמידותם של מקלטים ציבוריים לאחר שקבע שכ־11.7% מהם אינם כשירים. מנגד, ברור שגם הממ"ד אינו עמיד מפני פגיעות ישירות של טילים בליסטיים.
מאז מלחמת המפרץ הפך הממ"ד לסטנדרט תכנוני מחייב בישראל. הוא נבנה כחלק בלתי נפרד מהדירה, נתפס כפתרון זמין, מיידי ונגיש והפך לסמל של ביטחון אזרחי בעידן האיומים הרקטיים. אלא שהאיום השתנה. הטילים ארוכי הטווח הנושאים מאות קילוגרמים של חומר נפץ, לצד שיפור ברמת הדיוק, מציבים תרחיש קיצון שלא עמד במוקד התכנון המקורי של מערך המיגון.
הממ"ד מיועד להפחתת הדף ורסיסים אבל לא לספיגה מלאה של אנרגיית פיצוץ בעוצמות של הטילים שנורו בשבוע האחרון. גם דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (2023) התריע כי ממ"דים אינם מיועדים לעמוד בפגיעה ישירה מטילים בליסטיים, והגדיר זאת כפער תכנוני, במיוחד בערים שבהן אין מענה של מקלטים ציבוריים בהיקף מספק. המשמעות: ההגנה האזרחית מבוססת על הסתברות נמוכה לפגיעה ישירה אך לא על חסינות מוחלטת.
במהלך מבצע "שומר החומות" (2021) תועדו פגיעות ישירות בבנייני מגורים באשקלון, ובחלק מהמקרים נפגעו דיירים ששהו במרחבים מוגנים. במלחמת לבנון השנייה נרשמו אירועים דומים בגליל העליון. בפברואר 2022 נהרג עידו אביגל ז"ל מפגיעת רסיס בשדרות בעת ששהה בממ"ד ובנובמבר 2024 נהרגה אשת החינוך ספאא עוואד במטח רקטות לעבר שפרעם, גם היא בעת שהות במרחב מוגן. גם בפתח תקווה ובבאר שבע אירעו מקרי מוות בממ"דים, וגם אם מדובר במקרים נדירים ביחס להיקף השיגורים, יש לתהות האם המודל הנוכחי מותאם לאיום המתפתח.
מהנדסים בכירים טוענים כי מקלט תת־קרקעי מספק מסה ועובי בטון משמעותיים יותר ולכן עמיד יותר בפגיעה. מנגד, גורמים במערכת הביטחון מדגישים כי הממ"ד מפחית סיכון כולל בזכות נגישות מיידית ושטח חשיפה קטן בהרבה לעומת מקלט ציבורי גדול. בתווך, הולכת ומתגבשת בענף הנדל"ן הצעה לתכנון ממ"קים - מרחבים מוגנים קומתיים כחלק מגרעין המבנה (בדומה לגרעין מעליות ומדרגות). תכנון כזה יוצר אלמנט בטון מרכזי, מסיבי ורציף לאורך הבניין ומהווה חיזוק מבני שמשפיע לא רק על מיגון מפני טילים אלא גם על עמידות בפני רעידות אדמה.
לטענת יזמים ומהנדסים, שילוב הממ"ק כחלק מהגרעין משנה את חלוקת העומסים במבנה ומעלה את רמת השרידות במקרה של פגיעה ישירה בבניין. "חלופת הממ"ק תאפשר לבעלי התמורות באמצעות היזם גמישות תכנונית בדירות החדשות", אומרת חגית קודמן, מנכ"לית חברת קובי אורון ומנכ"לית לשכת המפקחים, "עם זאת, צריך להבטיח שהממ"ק יקיים את מטרתו כמרחב מוגן לבעלי הדירות ולא יהפוך עד מהרה למקום לאחסון ציוד אישי בדומה לתופעת המקלטים, שהפכו למרחב מוגן לא מתוחזק. בניית ממ"קים מחייבת גם משמעת התנהגותית של הדיירים שחולקים בו. צריך גם להבטיח נכונות מקסימלית של בעלי הדירות לצאת מביתם הפרטי לתוך הממ"ק בעיקר באזעקות באמצע הלילה או בשעות לא שגרתיות, על אף שהממ"ד הפרטי מייצר נגישות ונוחות מקסימלית".
השינוי המרכזי שחל בשוק הנדל"ן בעקבות מלחמת חרבות ברזל הוא העדפה ברורה לדירות עם ממ"ד גם בשוק יד שנייה, בעיקר אצל תושבי חוץ שרוצים לחזור לישראל. עורך הדין אליחי פרי, בעלי חברת הנדל"ן אל אבי נדל"ן: "כשיש טלטלה מבחוץ, אנשים חוזרים לשאול את עצמם שאלות יסוד - איפה הבית שלי? לאן אני שייך? הבחירה לבנות כאן איננה תגובה רגעית, היא אמירה על העתיד, והמיגון האזרחי הוא חלק בלתי נפרד מתהליך זה". לדבריו, בתקופה כזו האחריות של היזמים גדלה: "אסור לדבר בסיסמאות. צריך לדבר על יציבות, על תהליך מסודר, על קרקע רשומה ועל תכנון שקוף".
לאורך השנים נעשו בישראל התאמות לעומסי הדף גבוהים יותר, כולל דרישות מחמירות יותר לעיגון הדלת, אבל האם התקן עודכן בהתאם לאיום הבליסטי המדויק? האם נדרשת חשיבה מחודשת על מסה, עומק ומיקום המיגון? והאם מודל שנות ה־90' מתאים למציאות של העשור הנוכחי? אלו שאלות שאינן תאורטיות אלא נוגעות לבטיחותם של מיליוני אזרחים. מצד שני, גם המיגון הנוכחי בהחלט מציל חיים. "מבצע עם כלביא הוכיח שהממ"דים מצילי חיים ולמרות כל הטענות הם מהווים את פתרון המיגון העדיף", אומר יגאל אליהו, שותף ומייסד קבוצת יגאל אלון, "הם מאפשרים נגישות בלעדית, זמינות ומהירות הגעה. ביוני 2025 הצטרפנו לצוותי עירייה של פתח תקווה ובת ים ויצאנו להעריך מסוכנות של מבנים שנפגעו מהדף או מרסיסים. ראינו גם מבנים שנפגעו בפגיעה ישירה ואנשים יוצאים בהליכה מתוך ממ"ד כשמסביבם עיי חורבות. כל עוד הפגיעה לא הייתה ישירה בממ"ד הוא נותן מענה טוב מאוד למיגון. וחשוב לזכור - מקלט שיספוג פגישה ישירה לא רק ייחדר אלא עלול להקריס את המבנה על יושבי המקלט ולסכן מאוד את מהלכי החילוץ".
בסופו של דבר, זו לא רק שאלה כלכלית, אלא גם של הצלת נפשות, כפי שמסבירה גלית וינדר טפר, מנכ"לית הפניקס ליווי בנייה, על חשיבות ההתחדשות העירונית בתקופה זו: "בכל מלחמה מחדש אנחנו נוכחים שוב ושוב עד כמה המיגון חשוב, ורואים במימון התחדשות עירונית זכות, מעבר לשורת הרווח".
חגית קודמן, מנכ"לית חברת קובי אורון ומנכ"לית לשכת המפקחים: "בניית ממ"קים מחייבת גם משמעת התנהגותית של הדיירים שחולקים בו"
Source: היום Rss Feed
