אהבת השם גורדוןאינו רק לוחם צעיר ומוכשר, הוא סיפור של מסירות, משמעת וזהות יהודית שמתגבשים כבר מגיל צעיר. הנוכחות שלו בזירה והכישרון הטבעי שלו בלטו כבר בצעירותו, והיום הוא אחד מהלוחמים הישראלים שמצליחים למשוך את תשומת הלב הבינלאומית.
השבוע, אהבת השם עלה בגדול לכותרות לאחר ניצחון מרשים על היריב הטורקי עלי קויונצ'ו בארגון UTMA בליטא. הקרב הסתיים כבר בסוף הסיבוב השני, כאשר היריב לא הצליח להמשיך לעמוד על רגליו והחליט לפרוש, אהבת השם הוכרז כמנצח, עלה למאזן 0:11 בקריירה וחיזק את מעמדו כלוחם מוביל בזירה העולמית.
אהבת השם מגיע ממשפחה שאינה דומה לאף אחת אחרת. שבעה אחים עם שמות טעוני משמעות רוחנית עמוקה: עוצמת השם, תשורת השם, אמונת השם, כיבדיה משאלתי, שמחת השם, רוח השם בחיינו ואהבת השם. מאחורי הבחירה החריגה הזו עמדו ההורים, ד"ר עזריאל גורדון ז"ל ואשתו חנינת השם, שבחרו לעצב את חיי ילדיהם מתוך תפיסת עולם מגובשת של חיבור ליהדות, לארץ ישראל ולחיים בריאים בגוף ובנפש.
האם חנינת השם, ילידת הונג קונג להורים מתאילנד ומהפיליפינים, הביאה עמה גם רקע מקצועי מעולם הפיטנס ואף עבדה בצוות לצד ג'קי צ'אן. האב, כירופרקט במקצועו, הקפיד על תזונה טבעית וטיפול מדויק בפציעות. הבית התנהל כמעין אקדמיה קטנה למשמעת עצמית. תחרויות בין האחים היו עניין שבשגרה, ושעות של אימונים היו חלק בלתי נפרד מהיומיום.
בתוך הסביבה הזו צמח גם אהבת השם. הוא החל להתאמן באמנויות לחימה כבר בגיל שבע. תחילה באגרוף תאילנדי ובהמשך התמקד בקיקבוקסינג. את צעדיו הראשונים עשה במועדון "Silapa Thai Gym" במעלות-תרשיחא, תחת הדרכתו של המאמן אלכס דר, ושם בלט במהירות ביכולותיו.
ההישגים הגיעו מוקדם. בגיל עשר כבר זכה בגביע אירופה לנוער במשקל עד 60 ק"ג. בשנת 2022 הוכתר לאלוף העולם לנוער באיטליה, ובאותה שנה קטף גם גביעי אירופה בקרואטיה, סרביה וטורקיה, לצד זכייה באליפות ישראל לנוער. ב-2023 רשם קפיצה נוספת כאשר זכה במדליית ארד באליפות העולם עד גיל 23, הישג שהבהיר כי מדובר בלוחם שמוכן כבר לבמות הגדולות. אחיו הגדול, רוח השם, כבר נחשב ללוחם אגרוף תאילנדי ישראלי בכיר, מה שמעניק למשפחה נוכחות משמעותית בזירות הבינלאומיות.
אלא שבעיני אמו, הסיפור האמיתי אינו רשימת המדליות. "אנחנו גאים בו מאוד, באמת מאוד. אבל זו לא הייתה קפיצה פתאומית", מספרת חנינת השם בראיון ל"היום". "אנשים רואים ניצחון גדול וחושבים שזה קרה בן לילה. אצלנו זה היה תהליך הדרגתי. כבר בגיל 15 או 16 היה לו משהו מיוחד. איזו נוכחות. וייב שקשה להסביר במילים. אנשים פשוט הרגישו אותו כשהוא נכנס לחדר".
לדבריה, עם הזמן ההכרה הציבורית הלכה והתרחבה. "לאט לאט הוא צבר הכרה, הקהל התחיל לשים לב אליו, לא רק בגלל היכולת בזירה אלא גם בגלל האישיות. יש לו צניעות וכבוד ליריבים. זה לא רק ספורט, זה אופי. בשלב מסוים הבנו שזה כבר הרבה מעבר לספורט. הוא לא נלחם רק בשביל עצמו. הוא מרגיש שהוא מייצג מדינה, את המקום שגדל, את העם היהודי ואת ישראלים ויהודים בכל העולם. עם הזמן התמונה הזו נהייתה לנו יותר ויותר ברורה. הוא מרגיש שנבחר למשהו גדול יותר. יש לו חן מיוחד שמושך אנשים".
האם מתארת גם את ההשפעה הבינלאומית של אהבת השם: "היה אפשר לראות עכשיו איך בליטא פשוט מעריצים אותו. וזה לא רק שם. גם באיטליה, בספרד ובמדינות נוספות באירופה אנשים ניגשים אליו, רוצים להצטלם, לדבר, להביע תמיכה. רואים את זה על האוהדים, זה מטורף. מבחינתנו הוא שגריר נהדר של ישראל. כל יום שעובר רק מחדד עד כמה ההשפעה שלו רחבה".
השם עצמו מקבל משמעות עמוקה יותר, לדבריה: "השם שלו הוא אהבת השם, ואנחנו באמת מרגישים שזה לא מקרי. כאילו הכול תוכנן מראש. אנחנו לא תכננו דבר כזה, לא דמיינו מסלול כזה, אבל לפעמים נדמה שיש כאן משהו גדול יותר. מעבר להכול, אנחנו פשוט שמחים בשבילו. והוא, למרות הכול, נשאר מאוד צנוע ומאוזן. זה הכי חשוב לנו".
Source: היום Rss Feed
